יום שבת, 12 בינואר 2013

קרח יבש

בשיר ""Tam o' Shanter של רוברט ברנס יש חלק מאוד יפה שהולך כך:
But pleasures are like poppies spread,
You seize the flower, its bloom is shed;
Or like the snow falls on the river,
A moment white--then melts for ever


השבוע האחרון עבר בקלילות יחסית. הכל ציפו להיערמות השלג, וכך גם העברנו את לימודינו, בציפייה סתומה. אני יודעת שבקרוב תגיע התקופה המשובחת ביותר בסמסטר, זו המכונה בטעות "חופשת הסמסטר"; שאז ייערמו העבודות האחת על-גבי השנייה, כפתית שלג על פתית שלג. אך בינתיים נוחה לי קלילות מדומה זו, המאפשרת לי לשוב ולהצטנף לתוך השמיכות. ממילא כל שצריך להיאמר יאמר כבר מתישהו. וכעת, בואי השינה הטובה, בואי השינה הברוכה!
תום ואני העברנו את יום השלג כמעין חופשה. ישבנו בבית הקפה השכונתי וצפינו מבעד לזגוגית המכוסה אדים בכלב רטוב ורועד, הקשור ברצועה לספסל. מה אספר מלבד זאת, שלא תועד כבר בעשרות אלפי מצלמות של ירושלמים שמחים? רק עכשיו, משנמס השלג - A moment white--then melts forever - ניתן להעריך את מחיר החופשה הזו לפי מספר הענפים השבורים. בסך-הכל היה נחמד מאוד.
מובן מאליו, ברגע שבו פוגש פתית השלג הראשון באספלט נזכרים הכל בנעימות חורפיות, רוויות צלילי פעמונים קטנים. וגם אני כמו אותם אנשים, תיכף ומיד משמיעה את דיסק הקריסטמס האהוב עליי. אך בד בבד אינני זונחת את מצוות הורדת הדיסקים החדשים, שכן מדובר במצווה חשובה. ובקיצור, Beach Fossils הוציאו אלבום חדש (או עתידים להוציא, שכן מדובר במקרה של הדלפה); וזהו אלבום שאני מאוד מחבבת. הדבר מתקבל על הדעת שכן גם פרויקט הסולו של גיטריסט הלהקה (לשעבר) Zachary Cole Smith, DIIV, היה חביב עליי השנה במיוחד. הצלילים קשורים זה בזה, ונדמה לי שיש כאן גם איזושהי התפתחות (אך אמנע מלהשתמש במילה "התבגרות"), שכן לאלבום הראשון של Beach Fossils כלל לא הצלחתי להתחבר, וגם היום הבקשה לצלוח את כולו מראשיתו ועד סופו עולה לי בקשיים.
האלבום החדש לעומת זאת (Clash The Truth הוא נקרא)... ובכן, האלבום החדש הוא משהו אחר.
לדף המייספייס


לסיום אציין ככה, בדרך אגב, ששלוש השנים של קיום הבלוג הכריעו לטובת פתיחת דף פייסבוק. מוזמנים "לתת בלייק" כמו שאומרים.

אין תגובות: