יום שישי, 26 באוקטובר 2012

מלח

האמנם לא כתבתי כאן שבועות כל-כך ארוכים? עושה רושם כאילו עבר נצח שלם. אך כזוהי תחושת הזמן בשבוע הראשון ללימודים. ערימות, ערימות של אנשים, קרעי שיחה והשתרכות בלתי נגמרת בתור לשירותים, וכל העת אני משננת לעצמי: היי יעילה! או שנדמה לי שאני שוכחת דבר מה חשוב ואני אומרת לעצמי: נסי להיזכר! אף שאין בכך כדי להועיל. "ראי איך כולם מאושרים!" אומר חברי ללימודים. "יושבים בדשא וקוראים או שמדברים זה עם זה או שצוחקים, ולא יודעים שבקרוב מאוד יהפכו לנציבי מלח!". נבואת זעם זו משעשעת אותי מאוד ולכן נדמה לי שאני הולכת ונעשית אדם מריר. נזכרתי באותו דבר שהיה עליי לזכור. אך האין זה ברור מאליו? פוסט זה שאני כותבת הוא שהיה עליי לזכור! וזאת על-אף שבימים האחרונים האטתי את מרוצי המוזיקלי, ומתחשק לי לכתוב פתאום על איזה דיסק "ישן" או אולי אפילו "לא רלוונטי", וכל זאת במתכוון על-מנת להקניט! אני נזכרת כעת בנסיעה עם אחותי, שהשמיעה לי את אלבומם האחרון של Real Estate (שיצא לפני שנה), וסיפרה לי שאלבום זה מרגיע אותה. כעת גם לי נדמה שאין נעים ממנו, ואני חוזרת ומנגנת אותו פעמים רבות. וזאת על-אף שבלבי מתנגנת דווקא נעימה אחרת, ואולי לא נעימה אלא מין צרימה, והיא המלווה את הבית העצוב:

Wading salty waters of this river,
I noticed that a heart was getting bigger.
It grew twice its size.

 

יום שבת, 13 באוקטובר 2012

גם נחמד

אינני יודעת אם אמנם צדקתי כשאמרתי שלמציאות עשוי להיות טעם של חול. אין זה משנה. החשוב הוא שיש גם למה לצפות, ובראש ובראשונה (ובהיעדר ביטוי מזהיר יותר): בריאות הנפש.
הרבה אלבומים הורדתי לאחרונה, ומובן מאליו כי ביניהם לבין האלבום החדש והמופתי של Tame Impala, אין כל תחרות. ובכל זאת, אני רוצה לציין לטובה את אלבומם החדש של MillionYoung, ולו רק בגלל שעבר זמן רב (וקיץ שלם) מאז המלצתי על אלבום צ'ילווייב, כלומר בגלל שאני רוצה להאמין שהדבר מעיד עליי יותר מאשר על הז'אנר. בכל זאת, מדובר באלבום נחמד וכזה שגם נחמד להירדם אליו (ומכאן שהוא נעים יותר משהוא מפתיע).



ביום שני האחרון העברתי את תכנית הרדיו הרביעית של "הקוף עם התוף". החל מהחודש הבא התכנית תעבור למתכונת קבועה (תכנית בשעה קבועה ובאורך קבוע בכל ארבעה שבועות). פרטים מעורפלים פחות בהמשך.


יום שלישי, 9 באוקטובר 2012

להתעלות

Gotta be above it, gotta be above it, gotta be above it
לא אשקר, הכתיבה קשה לי. לכן אני נעה ונדה בין החדרים. במטבח אני ממשמשת את האבוקדו, לבדוק האם הוא בשל. אחרי כן אני מתמהמהת קצת בפתח חדרה של עדן ו.. האם היא רוצה קפה ?כן, היא רוצה קפה. וכך אני מעבירה את מרבית הימים.
לאחרונה הודלף אלבומם החדש של Tame Impala, Lonerism, ושוב אני מגלה כי אפשר להתרגש מהמוזיקה. אמרתי לעדן ו. שזה מסוג האלבומים שוודאי אשמיע לילדיי (אמירה כבדת משקל, כשהיא מובעת מפי אישה). ומה עוד אני יכולה להוסיף? שזהו אלבום שנועד להיעשות לקלאסיקה מוזיקלית. כך אני חושבת ומקווה שהדברים לא ישתמעו כהפרזה סתם.
השיר הבא הוא לא בהכרח השיר הטוב ביותר באלבום אבל הוא ללא ספק אחד השירים הקליטים יותר: