יום ראשון, 18 בנובמבר 2012

קן

כשאני חולה (ומובן מאליו שהחורף מתחיל ותכף ומיד אני חולה), חביב עליי במיוחד אותו קן חיידקים חמים שלתוכו אני משקעת את ראשי. אז אכרוך סביב צווארי צעיף בצבע כזה או אחר (לאחרונה יפים בעיניי במיוחד הצבעים הכחולים), עליו ינוח הראש החולה.
תום הלך ונדמה לי כאילו לעולם לא אצליח לנסח את שרציתי לנסח. דברים רבים מטרידים את מנוחתי, אף שדברים אחרים, רבים מאלה הראשונים כמו הוסרו מעל לוח לבי. אין לי דרך טובה להסביר את כל זה מלבד אותו הדיון העמום בפקק שחולץ. כעת, משפוקדות אותי אותן המחשבות המנסרות בראשו של אדם חולה ("אך מה אעשה עם חיי?" וכיוצא באלה), אינני שוקעת לתוך מרה שחורה שאין לה סוף, אלא אני כובשת את אנחותיי לתוך הקן החמים הכרוך סביב ראשי. והלאה, הלאה! מכאן ואילך החיים.

לפני שבוע וקצת העברתי את תכנית הרדיו החמישית של "הקוף עם התוף" בפאב הרעש האואר והייתה (כרגיל) תערובת של שמחה ומבוכה. אחרי כן ישבתי בפאב עם דפנה ותום, אבל מה יש כאן עוד לדווח? היה מאוד נחמד (הקשיבו, האם מכירים אתם את התחושה שהעולם יפה, יפה? אבל זו הלא תחושה מוכרת, והיא המאפיינת אנשים שתויים).



בכל מקרה רציתי לשתף אתכם בלהקה שהשמעתי בתכנית ואשר צדה את אוזני לאחרונה. ואולי גם אתם שמעתם עליה? המדובר בלהקת הפוסט-פאנק (אבל אל נא תגידו "ג'וי דיוויוז'ן") Cold Showers, שהוציאה את אלבום הבכורה שלה לפני כחודש. והאם לא תסכימו איתי שיש להם המון מה להציע?

4 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

נסכים!

אנונימי אמר/ה...

מוזיקה נהדרת. אם תפרסמי בפעם הבאה שאת משדרת, גם נבוא.

יעל אמר/ה...

מצוין, תביאו חטיפים.

מיכאל גינזבורג אמר/ה...

תודה על ההמלצה המעולה! :)