יום שני, 12 בנובמבר 2012

הזמנה קונקרטית

הרבה דברים קרו (נו, מובן שקרו), אך חשובה מכל היא העובדה שהפקק חולץ. כיצד להסביר ביטוי עמום זה, "הפקק חולץ"? דברים מעורפלים אני אומרת. דברים שאין להמשיג. נוחים מהם הם אותם הדברים הקונקרטיים, שבהם ניתן לאחוז או "לתפוס", כדוגמת הגב התפוס, העומס הלימודי או תחילתו של החורף. "כשאני כותבת 'נקניק' ו'חמור ים' אני תופסת עליהם חזקה", תאמר על-כך הסופרת ההיא. הדיון בפקק שנחלץ לעומת זאת... אבל אניח לכך לעת עתה.

והנה תיאור קונקרטי של אירוע משמח שעתיד להתקיים בקרוב:
פתיחת תערוכת האיורים של פאנזין האיור החדש, אליפסיס, שעליו אמונות עדן ו. ואלינור.
הפתיחה תתקיים ביום חמישי הקרוב (15.11) בפאב האוגנדה (רח' אריסטובולוס 4, ירושלים), החל משעה 21:00 (ועד לשעות הקטנות של הלילה).
הפתיחה תלווה בשתייה וריקודים, ואני אשתדל להשמיע (לרוקדים ולמאיירים) ממיטב שירי הקיץ הגווע (כשעל החלון יתדפק הגשם? אבל הלא מאסנו בתיאורי הגשם הרומנטיים!).



אך לא רק על התערוכה הקונקרטית רציתי לדבר איתכם... שוב נדמה לי כאילו נצח שלם לא כתבתי כאן המלצות מוזיקליות. האם תרשו לי להשאיל את מטאפורת הגשם ולהגיד כי אני מקווה כי ההמלצות "יטפטפו" הנה מעט, מעט? הטפטוף ללא ספק עדיף על הבצורת אך גם על המבול. נו טוב.
לאחרונה אני מאזינה הרבה לאלבום הבכורה של להקת ה- Dream Popשל מלודי פרושט, Melody's Echo Chamber. הזכרתי כאן בעבר את פרושט בהקשר של להקתה הקודמת, My Bee's Garden. מאז עבר זמן ופרושט בין היתר חיממה את הלהקה (האהובה עליי כל-כך), Tame Impala, ונעשתה (בעקבות כך או אולי קודם לכן) חברתו של קווין פרקר. אלבום הבכורה של Melody's Echo Chamber יצא לפני כחודש וחצי והופק על-ידי החבר המוכשר פרקר, דבר שללא ספק ניכר באלבום עצמו. אודה ואתוודה: תחילה נראה לי אלבומה של פרושט מעט חיוור ביחס לאלבומם הרענן של Tame Impala. כעת אני מוצאת יופי גם בחיוורון זה.
 

לסיום אני מעלה על הכתב תהייה שאינני יודעת מה לעשות בה: לפעמים אני חושדת שהסיבה לכך שאני כותבת כאן היא חומרית גרידא. והאם לא מדויק יהיה לומר שכשאני כותבת "אלבום" או "מוזיקה" אני תופסת עליהם חזקה?
אך כעת אחתום את דבריי ואלך לישון.

2 comments:

עדן ו. אמר/ה...

תתפסי חזקה, אנחנו אוהבים.

אורן אמר/ה...

ירושלים תמיד צריכה פנזין (חדש, בכלל). משמח.