יום חמישי, 16 בפברואר 2012

שלג

נדמה לי שאתמול חלמתי שיורד עלינו שלג. והמטריות שלנו עפו לכל עבר.
לו באמת היה יורד שלג הייתי וודאי מביטה בו מחלון חדרי, חלון הצריח, בעת שהייתי כותבת עבודה כזו או אחרת. אז, בדומה לאופן שבו הדבר ניעשה בספרות, הייתי מטילה עצמי מחוץ לחלון ונוחתת בשלום על הקרקע המלבינה, הרכה, בזכות שמלתי המנופחת בצורת פעמון. מובן מאליו כי תשוקה זו, להטיל עצמי מהחלון דווקא בתקופה זו של הסמסטר, אינה שייכת לי באופן בלעדי. אך אפשר כי מעולם לא הגו בדבר בהקשר של הצריח והשמלה, וודאי שהדבר לא קרה בעת שירד שלג. השלג הוא תוספת מקורית שלי שנהגתה בחלום ומשום כך אני מחזיקה לעצמי מידה מסוימת של חדשנות, אך גם רומנטיות כי הכל יודעים שהשלג בירושלים, השלג הבוצי המתקשה לגושי קרח עכורים ונערם בפינות הכביש, השלג הזה הוא רומנטי יותר.
מהו "חופש" עבורי? חופש הוא לכתוב שטויות בצורה חופשית ולאו דווקא בפונט דיוויד, גודל 12, רווח כפול.
אך כאילו כדי לממש את קלישאת הסטודנט הדחיין, דווקא עכשיו אני מורידה המון מוזיקה חדשה ובה בעת גם דואגת להשלים פערים ישנים. כך למשל, את הלהקה The Curtains, שהוקמה על-ידי כריס כהן, גיטריסט ובסיסט שניגן בין היתר גם באלבומיהם המוקדמים של Deerhoof, הכרתי כבר לפני שנים ארוכות. הכרתי, אמנם, אבל רק משירים בודדים שקיבצתי במחשבי, באותה תקופה שבה הורדנו שירים כיחידים. וכך, מאלבומם האחרון שיצא ב-2006 (בלוגי המוזיקה נדרשים למכונת זמן כדי להעלות בדעתם מוזיקה כל-כך רחוקה), ליקטתי רק מעט פירורים. באותה תקופה ממילא העדפתי להאזין ל-Deerhoof ובהשוואה אליהם פירוריהם של The Curtains נשמעו לי כמו איזושהי גרסא חיוורת ללהקה הבועטת (ובאמת, באמת שהיא בועטת). אך סוף-סוף, דאגתי להשלים את החסר. ובדיעבד, הקשר בין שתי הלהקות הדוק יותר מכפי שחשבתי. למעשה גם Satomi Matsuzaki ו-Greg Saunier, שניהם מ-Deerhoof, השתייכו תקופה מסוימת ל-The Curtains. אך גם בלי עבודת המחקר קל לנחש את הקשר שבין שתי הלהקות. כעת, על-אף שנחים לפניי אלבומים חדשים וטובים, אני נמשכת דווקא לאלבום הזה.


אין תגובות: