יום ראשון, 29 בינואר 2012

דימוי חורפי

בתקופה זו, שבה הולכות ונערמות העבודות לפניי עד שאני נמלאת חשש סתום שמיתרגם לדחיינות מעשית, אמיר שולחן אחד בשולחן אחר, או שאשען לאחור על המיטה, הלפטופ לפניי, ואדמיין שאני מפיקה מהלימודים תענוג מסוים. בחוץ ירד גשם, ואני אצפה בגושי העלים הבוציים הנערמים במרפסת הצמודה לחדרי (או שאחשוב על דימויים חורפיים רומנטיים יותר כחלון המיטלטל והרוח השורקת בעצי האורן). (וכאן אני שוב אומרת לעצמי: משכי, משכי, משכי, עד שאני מצליחה לבסוף לטפס מעל למחסום הכתיבה, כמו הזבוב המבקש להיחלץ מקערית החלב הדביק). אך כובד העבודות שלפניי! ערימה בוצית, דביקה. עניין מתיש. וגם כרוך בכאבי גב (הישיבה הממושכת ומפרקיי החורקים מעלים לפניי משום מה את הביטוי "כשמן בעצמותיו").
לעת עתה אדבק במוזיקה הרגשנית. זו מיוצרת הפעם על ידי בחור מאנגליה ובחורה מקנדה, שמתפעלים את הרכבם, the papertiger sound, הוא נקרא, מרחוק (אף שמובטח כי השניים נפגשים פעם בכמה זמן לכוס תה). כשאסיים עם כל עבודותיי אדמיין שאני יוצאת למסע בהרים מוריקים כלשהם, וברקע תנוגן המוזיקה המתקתקה הזו. או משהו בסגנון.

אין תגובות: