יום ראשון, 22 בינואר 2012

קיפאון

הייתי רוצה לכתוב פוסט קצר וסנטימנטאלי, התואם למצב רוחי. האם החורף הירושלמי אינו מחייב כתיבה שכזו? אודות הבהונות הקפואות והברכיים הנוקשות, והכיתה החנוקה מגניחותיהן של זמרות האופרה, כשהן שרות על אהבה. אמנם ראוי שכל זה ייכתב.
בשבועיים האחרונים המוזיקה הולכת ונעשית רגשנית עבורי. הנה כאן מנגנים שניים: האחד על גיטרה והשני על קלידים. ומרחבי הקרח הקפואים, וקולם הצלול (או השבור?), ומראה פניהם הענוגות. The Moth & The Flame, הם מכנים את עצמם, ומובן שיש בכל זה דבר מה מאוד נוגה, התואם לבהונות הקפואות ולברכיים הנוקשות. לו הייתי ב"מקום אחר", שוב אומר לעצמי. אף שאני יודעת שלא היה בכך כדי להועיל.


אין תגובות: