יום ראשון, 20 בנובמבר 2011

בלתי נראים

בהנחת התיק ולאחר מכן: בסידור האוכל במקרר, בשטיפת הידיים, בהרתחת המים בקומקום ובהגשת התה. בכל אלה ניכרים סימני השגרה המבורכת. עד כדי כך שבצאת יום שבת מקבל אתה בברכה את תחילתו של השבוע החדש, שאז יתחיל הסידור המוכר הזה של הנחת התיק ושתיית התה, ושוב תוכל להתערסל בידיה החמימות של השגרה. למרות הכל היה לי סופשבוע נחמד, אף שאינני יודעת כיצד להשיב לשאלה "מה אני עושה עם כל הזמן הפנוי". לפעמים אני מתהפכת במיטה. אני יודעת, אני יודעת, שם בחוץ ישנם "חיים". אך המיטה חביבה עליי במיוחד ויש גם שתי שמיכות. מנקודה זו אני יכולה להשקיף על לימודיי האקדמיים ולחשוב "כמה מיותר הוא כל זה!", ואז להתהפך בשנית ולחשוב: "אבל זוהי מסגרת חשובה". הרהורים כגון אלה תופסים חלק נכבד מאותו הפאי המכונה "זמני הפנוי". את יתר הפאי ממלאים החיים, החיים, החיים. שגרה מבורכת.
בעיקר אני מתגעגעת לאחותי, ששוהה כרגע בברלין (אף היא מואסת לפעמים בדרישה לנצל את הזמן הפנוי כולו, ועם תחושה זו אני מזדהה). מרחוק אני ממליצה לה על הופעות שאליהן הייתי הולכת בעצמי, לו רק הייתי שם. והיא בתורה, ממליצה לי על מוזיקה חדשה, שלא הייתה מוכרת לי לפנים. כך למשל, לפני כשבוע היא הייתה בהופעה, הופעת חימום דווקא, של הלהקה הצרפתית Syd Matters, שם שנוצר מהלחם משונה בין סיד בארט לרוג'ר ווטרס. בזאת מסתכם הדמיון לפינק פלויד, אך אם בכל זאת נועדו בלוגי המוזיקה להגדיר רק על דרך ההשוואה אומר כי הם מזכירים לי דווקא משהו מ-Grizzly Bear. אלא שהגדרתה של אחותי למוזיקה של Syd Matters מצאה חן בעיניי יותר: יש בהם משהו מפתיע. ואמנם, יש בהם משהו מפתיע. משום כך אלבומם Brotherocean לא נמאס עליי, גם בפעם העשרים שבו אני מאזינה לו. מלבד זאת, הוא תואם את קצב ההתהפכות במיטה. בניעור המחשבה המקניטה כי שם בחוץ ישנם "חיים".
 
     

4 תגובות:

Yftach אמר/ה...

נראה שאנחנו תמיד מתקיימים בתוך איזה רפרנס למשהו שמישהו כבר עשה. אין להתחמק מזה.
מעניינת המוזיקה. השיר We Are Invisible עשה עלי רושם מיידי.

הם מזכירים לי את Department of Eagles, אבל זה כנראה בגלל שאני שומע אותם הרבה יותר מאת גריזלי-דב.

יעל אמר/ה...

חשבתי שהם יהיו לטעמך :)

Yftach אמר/ה...

אחר כך הם הזכירו לי עוד דברים... אבל זה אינסופי עניין הרפרנסים.
בכל אופן, באמת די לטעמי. כל הכבוד :)

האחות אמר/ה...

כל הכבוד לי.