יום שבת, 12 בנובמבר 2011

צימוק

אך אם היה כאן ביש מזל, היה זה רק למראית עין. מזל שהתחפש לביש מזל. כך, אפשר, חש אותו הצימוק הבודד שהתבצר בלחמנייתו התפלה. וכך, אפשר, חש הסולן של Yellowbirds כשהוא שר על אהבה, A color when you're blind. בעוונותיי השוויתי בין אהבה לצימוק, אף שכוונתי הייתה בדיוק להפך. ואולי לא לצימוק עצמו הייתי צריכה להשוות אלא לפעולת גילוי הצימוק, אם אמנם אפשר להגדירה כ"פעולה". כך, וודאי, הרגיש אותו הילד האומלל שגילה בלחמנייתו התפלה את הצימוק. אך שוב סטיתי מהעיקר.
השיא באלבומם החדש של Yellowbirds - פרויקט מוזיקלי של בחור אמריקאי בשם סם כהן, שמזכיר לי בקולו וניגונו משהו מ-WHY? - מגיע דווקא בתחילת השיר The Color. המנגינה החלשה, החשופה, בשילוב עם וידויו של כהן כי הוא אינו רוצה לראות את אותם הדברים שוב ושוב, מהדהדים אצלי עם אותן התחושות שכבר הזכרתי בפוסט הקודם, ושאליהן אני מתייחסת כעת בשנית. לכך מתווספת האמירה: Everybody seems to at least have heard of love, ולאחריה סוף-סוף מתגלה לפנינו הצימוק: Love - a color when you're blind. הלילה, למשל, חלמתי שאני מציירת בצבעי ג'ל זוהרים על אותו הבריסטול השחור, שלעיתים נוסף עליו צבע ולא הכל נדמים עליו לכתמים לבנים וזהים.


2 comments:

אנונימי אמר/ה...

לי זה דווקא מזכיר יותר גילוי של קלמנטינה בסופר...

יעל אמר/ה...

אוי לא! רק לא קלמנטינה.