יום חמישי, 3 במרץ 2011

מוכר וטוב

האם רק אני מבחינה בצחנת הפאתוס שמתחילה לעלות מהבלוג הזה? אפשר כי מדובר בחולשה אנושית. אדם, כאשר נעמד על במה, ותהיה הבמה מאולתרת ככל שתהיה (לצורך העניין, תהיה הבמה ארגז עגבניות הפוך), בכל זאת יתמלא אותו אדם תחושת שליחות עליונה, ומבלי משים יתחיל לנאום על "מצבה העגום של החברה" ו"הדור ההולך ופוחת". כך גם הבלוג הזה, כבמה שאולתרה מארגז עגבניות הפוך, מקבל על עצמו בענווה את אותה שליחות אלוהית, שסופה להסתיים בדיבורים תפלים על דור האינטרנט.
אבוי! לא כך הייתה כוונת המשורר.
ובכל זאת, היה וניתנה לי האפשרות (בידי מי? בידיי שלי כמובן!) להעלות על הכן הרופף את חומרי המוזיקה הנדושים... היה וציבור הקוראים (קהל רפאים) מתעניין במידה כזו או אחרת במה שיש לי לומר... היה ורוח הפאתוס האלוהית נחה עליי בדמותה של יונה צחורה... היה ואין להתעלם גם ממימד המקוריות שקיים בבמת הארגז המאולתרת... היה וכל זה תקף, נוסף לעוד דברים שאין באפשרותי להעלות כרגע על הכתב... ארשה לעצמי להתייחס אפוא לאלבום מעט "נדוש", ובכל זאת כמה טוב הוא, כמה טוב!
אני מדברת, כמובן, על האלבום החדש של Cut Copy, אותה להקת אלקטרו מאוסטרליה שסירבתי להפנים בתיכון. את "הקליק" החדש הזה עם Cut Copy, אני קושרת לקליק אחר מהשנה החולפת, שנוצר לי עם להקת ה- New Wave האמריקאית, Talking Heads. אין לי מה לתרום לשיח המוזיקלי סביב האלבום המוכר של Talking Heads,י Fear Of Music, ובכל זאת כמה טוב הוא, כמה טוב!
אני מודה כי גם את החיבור שנוצר לי בין שתי הלהקות אני מתקשה להסביר. בויקיפדיה כתוב אמנם על כך ש-Cut Copy שואבים את צליליהם בין היתר גם משנות ה-80 וזרם ה- New Wave, אך האמת היא שדיבור בז'אנרים מעולם לא היה הצד החזק שלי. גרעין משותף אני בכל זאת מצליחה לזהות. וגרעין זה אני בוחרת לשתף מעל לבמה הרעועה הזו שעליה אני עומדת.
אני מוסיפה גם קישור
להורדת האלבום של Fear Of Music ,Talking Heads
שיהיה...

אין תגובות: