יום שבת, 12 בפברואר 2011

התכלית

מה לעשות במוזיקה? ישאל עצמו האדם התכליתי. להנהן בה ולרקוע איתה ברגליים. להעביר איתה את הזמן ואחר-כך לזרוק אותה. להפיח באמצעותה רגשות עמומים או מתים. למלא איתה אתה החלל החלול תמיד. לצבוע איתה את הקירות ולאטום איתה את הסדקים. ואני, מה אומר? אינני אדם מאמין ולימודיי אינם פרקטיים. על שאלת התכלית אני עונה תשובה מגומגמת (למשל: מה התכלית של שאלת התכלית?).
אלא שלאחרונה, כמה איום, נדמה שהפכתי בעצמי לאדם תכליתי. אני דורשת לדעת (אדם תכליתי לעולם רק דורש ודורש) מה תכלית הלימודים, מה תכלית המוזיקה ומה תכלית החיים. אני דורשת מהמוזיקה שתאטום עבורי את הסדקים ושתמלא את החלל החלול תמיד. וכשזו אינה נכפפת למרותי, אני רק ממשיכה להתעקש ביתר תוקף, עד שהיא נמאסת עליי לחלוטין. וכך קורה, שאינני מצליחה להפיק תענוג מהאלבום החדש של Papercuts, או שהמוזיקה שהמלצתי עליה אך לפני שבוע נדמית לי פתאום מעט תפלה.
בנקודה זו נחלץ לעזרתי הצ'ילווייב, צלול מתמיד, כמו מנה גדושה מדי של קרן שמש, כשבחוץ יורד ברד וגשם. כזהו אלבום הרימקסים של Star Slinger, תופעת צ'ילווייב אינטרנטית שלא חדלה מלייצר את חומר האיטום הנהדר הזה. מתוך ששת השירים שבאלבום מ-2010, בולטים בעיניי במיוחד הרימיקסים לשירים של Deerhunter, Small Black ו- Alpine. הם גורמים לי לחייך, לרקוע ברגליים ולהנהן עם הראש. חגיגת צ'ילווייב חורפית, שכנראה תמשיך איתי גם לחורף הבא. לשמח, למלא, לאטום.

להשמעה והורדה של האלבום Remixes 2010 (חינם בלי רגשות אשם!)

תגובה 1:

שחר אמר/ה...

אהבתי בייחוד את הקאבר ל-Helicopter.
ובכלל רימיקסים מוצלחים ביותר!