יום שבת, 27 בנובמבר 2010

משבר פוסט המעבר

צלחתי את חמישים הפוסטים הראשונים, וכמו כל גבר בגיל העמידה גם הבלוג הזה עובר סוג של משבר. הוא מביט על עצמו במראה ומגלה סימנים מדאיגים של זקנה. אבל בפנים? בפנים הוא רוצה להאמין שיש לו נפש של בן חמש-עשרה. הוא שולף מהבוידם את נעלי הפומה שלו (אלה עם הפסים בצבעי הניאון), ונזכר בנעורים שלא חווה מעולם. בהיותו נער מתבגר בכלל נטה להתבודד. היה מתכנס אז בחדרו ושם דיסקים של אליוט סמית' (גם זו למעשה סוג של ראייה מיופייפת). אבל היום? היום הוא מגלה מחדש את ז'אנר ה-nu rave, כאילו רק אתמול חגג בר-מצווה. המוזיקה הזו, שטחית ככל שתהיה, מסייעת לו במאבק היומיומי שהוא מנהל נגד האוטובוסים, העייפות, הזקנה שנכפתה עליו והכתיבה בגוף שלישי. בחזרה לגוף ראשון:
בחודשים האחרונים אני מקשיבה המון ללהקת ה- nu rave הצרפתית Naive New Beaters. אלבום הבכורה שלהם, Wallace, יצא ב-2009 והמוזיקה הקופצנית שבו מכפרת על כל השנים ששמעתי "דכאון". זה אמנם לא מוסיף לי הרבה תחכום אבל זה מוסיף לי הנאה, וגם לזה יש מקום בחיים, ומקום לא זניח!
לחיי עוד חמישים פוסטים רוויי סתירות פנימיות.


לדף המייספייס

להורדת האלבום Wallace

אין תגובות: