יום שבת, 13 בנובמבר 2010

בחזרה לנקודת המוצא

באחד משיעורי מבוא לשירה ניהלנו דיון סביב הגדרת המושג "שירה", כשהמסקנה הייתה כי לא ניתן להגיע להגדרה מספקת. על כך ביקש לחלוק אחד התלמידים שאמר כי כפי שאפשר לחוש בהבדל בין רעש למוזיקה, כך גם אפשר להרגיש מה זו שירה. זו נראתה לי קביעה מאוד מעניינת, שכן לא פעם עולה השאלה בדבר הגבול שבין רעש למוזיקה. על הגבול הזה בדיוק משחקים Broadcast and The Focus Group (האם לחינם ציינתי את Broadcast בפוסט הקודם? התשובה היא: לא).
כאלה הם פני הדברים במוזיקה. דבר מזכיר דבר ואלבום אחד גורר אלבום אחר. Broadcast גלגלו אותי ל-My Bee's Garden שגלגלו אותי בחזרה ל- Broadcast and The Focus Group, ואלה בתורם לקחו אותי לשנות ה-60, לאלבומים של Gong. אינני יודעת מדוע אני כל-כך נמשכת בשנה האחרונה לז'אנר הפסיכדליה, שמא לקשור את זה לנוסטלגיה, לצלילים שהוטמעו בי מילדות. אם החיים היו כאלה שאפשר לחלק בהם אהבה לסוגות, הרבה היה מונח תחת הסוגה הזו. אבל ממילא החיים מורכבים יותר.
אתייחס, אם כן, למוזיקה עצמה. אני אוהבת לשמוע כיצד מנגינה נרקמת, רק כדי להיפרם מאוחר יותר לתוך ה"רעש". ובסוף, איך שהיא מתגנבת בחזרה, כאילו לא נפרמה כלל אלא רק נמתחה לתוך הרעש. אולי רק דהתה. אולי נפרמה ונרקמה מחדש. ואולי הייתה שם כל הזמן. אני אוהבת לשמוע איך שיר ערש מעורסל בתוך הרעש, ואיך מתיקות נושקת למלנכוליה.
בגלל כל אלה, ובגלל דברים אחרים שאינני יכולה להניח עליהם את האצבע, אני אוהבת את האלבום של Broadcast and The Focus Group. אני יוצאת מנקודת ההנחה שרבים מהקוראים התוודעו כבר ל- Broadcast ומקווה שמקוראים אלו לא חמק האלבום המשותף שלהם עם The Focus Group מ-2009, כפי שהוא חמק ממני.
יצירת מופת. ממש כך.

5 תגובות:

אורן אמר/ה...

קצת הולך לאיבוד פה ושם, שמאכזב.
אבל בגדול הכיוון ראוי.

(לא כל כך הקשבתי למלים, אבל מהכותר
של השיר הראשון היה נחמד לי להאמין שזה
אלבום על כוורת של דבורים.)

יעל אמר/ה...

אני חושבת שההליכה לאיבוד היא בדיוק העניין. אחרת, אין לך יותר מדי להיטים להיאחז בהם באלבום הזה.

אורן אמר/ה...

להיטים זה לא הכל..

יעל אמר/ה...

זה בדיוק מה שאני אומרת.

אורן אמר/ה...

ברור.. התכוונתי שגם אם נשארתי בלי
להיטים ביד, אני לא בטוח שללכת לאיבוד
בהכרח עשה חסד עם האלבום (בעיניי).

(ובלי קשר, גם התכוונתי שמבחינתי
יותר מעניין המכלול, אין לי כל כך
הסתכלות על להיטים. לפחות באלבומים
שאני רחוק מלהכיר היטב.)