יום חמישי, 7 באוקטובר 2010

מבוך

קשה לי להתרכז בכתיבה שכן מחשבותיי מתרוצצות כרגע לכל כיוון, רגע אחד הן נודדות במבוך המסדרונות של האוניברסיטה העברית, וברגע האחר חוזרות ומתמקדות במסך. הרעיון שביום ראשון הקרוב אשתרך לאיטי באותו מבוך אקדמאי, נראה לי כמעט סוריאליסטי. וכמוהו גם המוזיקה שאני שומעת עכשיו, צבעונית ומתקתקה (לעיתים אפילו יותר מדי), מנותקת לי מהמחנק הארץ ישראלי.
כעת המחשבה מתרוצצת לכיוון אחר, לחופשה משפחתית רחוקה בנורבגיה. היה זה במהלך שירותי הצבאי, וההבדל העצום הזה בין השירות היומיומי העייף, לבין המרחבים הירוקים האינסופיים בנורבגיה, גרם לי לתחושת ניתוק מסוימת. המרחבים היתרגמו לי באופן אוטומטי לצלילים, ובאותה חופשה הקשבתי בלופים אינסופיים לאלבומים של Mew, הדניים.
ועכשיו המחשבה מדלגת קדימה. לפני קצת יותר משבוע שבנו מחופשה בבודפשט, ומאז אני מוצאת את עצמי מקשיבה הרבה לאלבום של Jónsi, סולן Sigur Rós, שזה מאוד משונה כי דווקא לסיגר רוס מעולם לא הצלחתי להתחבר. ומאחר שאין לי את הקישוריות המתבקשת, המוזיקה ש-Jónsi עושה מתחברת לי דווקא למוזיקה ש-Mew עושים, ומכאן שהיא מתקשרת לי גם לנורבגיה, למרחבים ירוקים אינסופיים ולאגמים צלולים.
מחשבה אחרונה: אני מהלכת לי במרכז העיר, מתפתלת סביב המוני הנחמנים, אחוזי הדיבוק, המרקדים בשמחה מוטרפת למוזיקת הטראנסים הבוקעת מהוואן שלהם, ואני לעומתם – טובלת בירק הנורבגי הזה של Jónsi... קשה שלא לחוש בסוריאליזם.
ובהצלחה לכולנו בלימודים.

אין תגובות: