יום שלישי, 14 בספטמבר 2010

תחילתה של השקיעה

נרשמתי לאוניברסיטה, ועכשיו זה כבר בלתי נמנע. בעוד פחות מחודש אשב בכיתה חדשה ביחד עם חבריי החדשים. בעיני רוחי אני כבר רואה מעגל (או אולי זו מעגל מטאפורי). ושוב יעלו אותם סיפורים שנועדו לסייע בהרכבת דמותי המורכבת, ושכבר למדתי לשכלל לכדי אמנות, עד כדי כך שהם צפים מעליי, מנותקים לגמרי מה"אני" הממשית היושבת בתוך המעגל הכיתתי. כן, גרתי באפריקה ובקנדה כשהייתי קטנה. כן, אני אוהבת מוזיקה. איזה מוזיקה? (שאלה שאני תמיד מתקשה לענות עליה מבלי להישמע יהירה ו/או דבילית). עכשיו ספרו איזה משהו משעשע על עצמכם... ועכשיו ספרו על איזה רגע משמעותי. רגע משמעותי? אולי כשמדריכת הפילאטיס שלי מבקשת "לשקוע לתוך המתיחה" ואני חושבת לעצמי "למות לתוך המתיחה" ונשענת עד כמה שאני יכולה על הרגליים ולשנייה אחת מרגישה איך הגוף שלי כולו נרפה, ואני שקועה באפילה המקיפה אותי וביחד עם הגוף המשוחרר גם המוח מבקש להרפות, ופתאום מבהיקה בי המחשבה שהרגע הזה הוא וודאי הקתרזיס בחיי התיאטרליים. "זאת אומרת... רגע משמעותי? כשהאכלתי ג'ירפה באפריקה".
כמה שאני שונאת התחלות.
שקיעות לעומת זאת, הידרדרות איטית עד לסוף המר ודקדנס... אני מוצאת בזה משהו יפה. וכל זה מתקשר לי באופן סמלי (אם כי מצוץ מהאצבע), ל- Sunset, פרויקט מוזיקלי מאוסטין, טקסס, שקם סביב בחור בשם Bill Baird, והרכבו משתנה עם השנים. המוזיקה של Sunset מזכירה לי כל-כך הרבה להקות אחרות, אבל אכליל ואומר שהם עושים שילוב של אינדי-פופ, פולק ופסיכדליה. האלבום האחרון שלהם,
Loveshines But The Moon Is Shining Too הוא מהאלבומים שגורמים לך לרצות לשקוע באהבה (להבדיל מליפול באהבה). ושמתי לב גם לדבר סמלי ומעניין. כשאני מאזינה ל-Sunset אני מרגישה איך האלבום שהתחיל בקול תרועה רמה, הולך ושוקע בעצמו, מתמוסס לאיטו עד לסוף המריר. ואולי לא האלבום הוא שהולך ונהיה מריר, אלא אני בעצמי.
אוף, כמה שאני שונאת התחלות.

לדף ה- bandcamp

2 comments:

Yftach אמר/ה...

משהו מעניין על הדרך שבה מכירים אנשים באוניברסיטה (לפחות אצלי), שזה בדרך כלל קורה בזמן שיעור, בלחש, כשאי אפשר לדבר יותר מדי באריכות, ובהפסקה... אין באמת הפסקות... ככה שקרה לי הרבה פעמים שמצאתי את עצמי מקשקש בשיעורים עם אנשים במשך חצי סימסטר בלי שיצא לי לשאול אותם איך קוראים להם. מצד אחד, זה יכול להיות קצת לא נעים. מצד שני, זה חוסך הרבה גינוני התחלה.

יעל אמר/ה...

אני בדרך כלל טובה בגינוני ההתחלה האלה, אבל המחשבה עליהם תמיד מעיקה עליי :)