יום רביעי, 18 באוגוסט 2010

חום

החום הזה הכריע אותי. גם את הכלבה השמנמנה פיקסי הוא הכריע, זרוקה לה על השטיח מעליה מסתובב המאוורר בקול גדול שלא עושה עליי רושם. מה עושה ישראלי בבית שאין בו מזגן? מדמיין שהוא קנגרו בערבות אוסטרליה המלקק את עצמו במרץ, כך שכל גופו מתכסה במעטה רוק דק וצונן.
החום הזה, הוא כמעט סמיך. בלילה אני נעזרת ב- Nils Frahm כדי להירדם, דועכת לתוך קולות מקשי הפסנתר. בבוקר אני נעזרת בקולותיהם הצלולים של שלושת הבנות המרכיבות את Mountain Man באלבום שמזכיר יותר מהכל את הפסקול של "אחי, איפה אתה?". כשהחום הזה יעבור אוכל לחזור להקשיב לצלילים סמיכים יותר.

3 תגובות:

Yftach אמר/ה...

זה קאוור לדונובן או דון מקלין או משהו בסגנון. אני טועה?

יעל אמר/ה...

תפסת אותי עם המכנסיים למטה! זה של דון מקלין במקור. אבל איך לא שמתי לב שזה בעצם מבוסס על המזמור התנ"כי: "עַל נַהֲרוֹת, בָּבֶל--שָׁם יָשַׁבְנוּ, גַּם-בָּכִינוּ", למרות שהשקעתי בבגרות בתנ"ך, לא ברור! בעצם לכל השירים שלהן יש אופי מאוד דתי.

השיר המקורי:
http://www.youtube.com/watch?v=zkRWcZPHng8&feature=related

Yftach אמר/ה...

בטח ירד במיקוד...
בכל מקרה, מעניין.