יום ראשון, 8 באוגוסט 2010

בינלאומי

משב רוח בינלאומי נישא אל חדרי ומדגדג את נחיריי. "כולנו רקמה אנושית אחת חיה", כך זמזם, ואפשר שעדיין מזמזם הטייפ הקטן במסע לפולין (כמה סלדתי מכל ההווי הזה במחנות, מהשירים המעיקים שנועדו לעודד אותי לבכות). יש בדיבורים האלה על "קהילה בינלאומית" ו"עולמנו הקטן" משהו מאוד מאוס בעיניי. ובכל זאת... כמה שהעולם הזה קטן. וכיצד האינטרנט מסייע בגמיעת המרחקים, ביצירת קהילות שקמות לא סביב שטח פיזי אלא סביב רעיונות, מחשבות, טעם מוזיקלי וכיוצא באלה.
לפני כשבועיים עורכי הדין (שומרי האמת, הצדק והמוזיקה!) הסירו את הקישור ששמתי להדלפה של Arcade Fire (מאז כבר הספקתי להחליפו באחר). לפני כשבוע Bakers at Dawn קישר לפוסט שלי עליו מעמוד הפייסבוק שלו. והמפה הקטנה שמראה לי כמה מבקרים נכנסים לבלוג ומאיזה מדינות, מסמנת לי כניסות בודדות מפינלנד, מפלורידה, מליטא ועוד. כל זה מאוד משונה עבורי שכן אני עדיין חשה שהמילים שנכתבות כאן הן פרטיות ונכתבות לעצמי בלבד.
כבר כמה זמן שאני מבקשת לשתף באחד האלבומים האהובים עליי בשנה החולפת אבל הרגע הראוי לעולם לא נמצא. מאותם אלבומים שאני חוזרת ושומעת בכל כמה זמן, וכך למעשה נמדדת בטווח הרחוק הצלחה מוזיקלית. אלבומם האחרון של Papercuts הוא אכן הצלחה מוזיקלית אבל לא כך הייתי רוצה להגדיר אותו. בראיית עולמי הרומנטית עד כדי גיחוך אלבומם האחרון של Papercuts הוא קרן שמש.
היום בלילה אטוס עם עדן ו. לשבוע בברלין, בטיסה של הרגע האחרון. משב רוח בינלאומי.

אין תגובות: