יום שבת, 31 ביולי 2010

וזרח השמש

השבוע השתדלתי שלא להעמיס יותר מדי אמנים חדשים על הנגן שלי (אוי, הנגן המסכן וההרוס שלי). לפעמים אני מרגישה שאני מדלגת מהר מדי מלהקה אחת לאחרת, וכך קורה לא אחת שאני מגלה שפספסתי EP או אלבום שלם של להקה שאני ממש אוהבת. התכוונתי להקדיש את השבוע הקרוב לכל אותן השלמות פערים, אבל מה לעשות - כח ההרגל חזק ממני. כל-כך הרבה אמנים מעולים מסתתרים בנבכי הרשת הסבוכה, היא רשת האינטרנט (אחח, איזה פלא הוא זה!). והזמן לעת עתה עומד לצידי, כך שבאפשרותי לעשות הכל – להשלים מעט את הפערים שצברתי, ותוך כדי להמשיך בחיפושיי אחר מוזיקה חדשה ומלהיבה, מוזיקה שמרחיבה ומכווצת את הלב סימולטאנית.
כמה אמני Lo-fi יוכל הלב הסחוט להמשיך ולספוג? במיוחד כשאותם אמנים, מנגנים על עצביי החשופים ביותר, בקולם הנוגה, במוצאם השוודי, ובכיסויים שהם עושים לשירים של King Crimson. בעצם מדובר כאן בבחור אחד, אבל כך זה בדרך כלל המקרה בכל הנוגע ל- Lo-fi (לפחות כך העיד הנגן שלי, מנוחתו עדן). Bakers at Dawn, הוא בחור שוודי העונה לשם Marcus Sjöland. ביום הוא עובד בחנות תקליטים, אבל בלילה, הו מה שהוא עושה בלילה (הייתן רוצות לדעת, הא בנות?).
אחדל מהשטויות.
הואילו נא לגשת לדף ה- bandcamp שלו, שם תוכלו להוריד את מיטב הקלטותיו ובחינם.
נתחיל מ- Nebraska, אלבומו החדש והמשובח, ומשם נתפס אחורה. סוף שבוע טוב זה יהיה.

אין תגובות: