יום רביעי, 28 ביולי 2010

מסתורין

ראשית – אם מאיזושהי סיבה עדיין לא יצא לכם להיתקל ב- The Suburbs, האלבום החדש (או אולי "האלבום הבא"? מה המינוח הנכון במקרה של הדלפה?) של Arcade Fire, הרי לכם קישור. נדמה כאילו הימים האחרונים מכילים בעצם רק אותו, ושאם אתאמץ אולי אוכל גם לשמוע אותו מתנגן מיתר הבתים, כמו זמזום בלתי פוסק שממלא את האוויר.
אבל אם בכל זאת ברגעים מסוימים ביום אני מבקשת להתנתק מ- Arcade Fire, אני עושה זאת למען ה-EP החביב של Guards, להקה אפופת מסתורין (ואני לא אומרת את זה בלי מעט אירוניה), שהמידע הקיים עליה ברשת מסתכם לכדי משפט בודד. אז במקום להעביר את אותה פיסת מידע כמו טלפון שבור שעובר בין בלוג לבלוג, אומר את הדבר הבא:
לפעמים אני קצת מקנאה בלהקות שמצליחות לשמור על פרופיל נמוך "בעידן הנוכחי". ברור לי שיש בזה מן הפוזה, אבל מה אומר, האין זה נהדר להיות מאותן להקות אפופות מסתורין ומריחות ממחתרת? קצת כמו בחורה טיפשה שטועים לחשוד בה שהיא עמוקה בגלל שהיא כל הזמן שותקת. ואני לעומתה מברברת ומברברת בלי סוף. אחח, לפעמים נמאס לי להיות כל-כך ישירה.

2 comments:

טסלר אמר/ה...

אחלה בלוג יעל!
כרגע אני מאזין לthe suburbs והוא אכן לא רע בכלל :))
איך היית מגדירה את הסגנון של ארקייד פייר?

אני אמשיך לעשות שיעורי בית ולהקשיב לשאר ההמלצות שלך...

יעל אמר/ה...

תודה לך, מר טסלר!
האמת היא שאני לא ממש טובה בעניין ההגדרות, אז לא הייתי סומכת על תשובתי המלומדת. אני חושבת שארקייד פייר נופלים תחת רוק אינדי/אלטרנטיבי אבל לטעמי ההגדרה של מה זה בדיוק אינדי, מאוד לא ברורה, שכן ארקייד פייר הם כבר כמעט בגדר מיינסטרים. אבל.. לך תבין. מעבר לכך, מר טסלר, אני חושבת שיש גם משהו מאוד פומפוזי או תיאטרלי במוזיקה שלהם. סוג של בארוק מודרני.

מקווה שתשובתי הייתה מספקת. בפעם הבאה שנפגש אבדוק אם אכן עשית את שיעורי הבית.
להית' :)