יום שבת, 26 ביוני 2010

הסיבה השלישית

אחד היתרונות בעבודה הקודמת שלי היה השליטה הכמעט מוחלטת שהייתה לי על מוזיקת הרקע. מדובר ביתרון משמעותי, בהתחשב בזה שברוב מקומות העבודה הזמניים אתה נאלץ לשמוע פעם אחר פעם את אותו דיסק משמים של נורה ג'ונס. אהבתי לחשוב על הניגוד שבין חנות הבגדים בה עבדתי, לבין המוזיקה שבחרתי להשמיע, ובמיוחד אהבתי כשלקוחות היו ניגשים לשאול אותי מה אנחנו שומעים. וכך הופצה הבשורה המוזיקלית (או לפחות כך רציתי להאמין).
אחת מאותן להקות שוליים שנהניתי להשמיע הייתה The Juliets, ולו רק בגלל שהם כל-כך לא נשמעים כמו משהו שמגיע מהשוליים. תחת עמוד ה-Last.fm שלהם רשומים כ-360 מאזינים, וזה כלל לא מתיישב לי עם הפופ האינדי המהוקצע הזה שהם עושים. הם מזכירים לי להקות שהייתי שומעת בתיכון ושיריהם הדביקים מלווים את צעדיי בחודש האחרון. אלבום הביכורים שלהם, הקרוי גם על שמם, ראוי ללא ספק להיות מוכר מעבר לגבולות חנות הבגדים הקטנה.

אין תגובות: