יום שני, 21 ביוני 2010

ובהמשך

הסיבה השנייה לחיוכיי המזדמנים בחודש האחרון היא Shugo Tokumaru, שמשמש עבורי נוגד-דיכאון לכל דבר. את Shugo Tokumaru (ועכשיו תנסו להגיד את זה שלוש פעמים ברציפות) הכרתי דרך עמוד הפייסבוק של Deerhoof (הפייסבוק ככלי מחנך), ובאמת קל לזהות קווי דמיון בין הלהקות. אבל אם בכל זאת נעמוד על השוני, במקום שבו יהיו Deerhoof מתוחכמים ובועטים יותר, Tokumaru יהיה קליל, מתקתק ופופי. ככה שבסופו של דבר אתה נשאר עם סוכרייה, ולא סתם סוכרייה אלא סוכרייה יפנית שהיא ללא ספק הרבה יותר טעימה מלמשל, סוכרייה על מקל בצורת תרנגול הנמכרת בשוק תחת השם הקליט "לקקן חומד". אז מה אם אני לא מבינה את המילים? תחשבו כמה תחכום זה מוסיף לי, וגם תכף לכם, כשלשאלה "למה אתם מקשיבים כרגע?" תוכלו להשיב שבזמן האחרון אתם נורא בקטע של פופ-אקספרימנטאלי-יפני.
האם תוכלו לנחש מי הלהקה השלישית שממלאת אותי אושר בתקופה האחרונה?

תגובה 1:

Micky אמר/ה...

גם לי יש משיכה לא מסוברת לאינדי/פופ/אקספרימנטלי יפני עם מלודיות של לקקן חומד. הקטע ההזוי הוא שגם כשהם שרים באנגלית בחצי מהפעמים אי אפשר לפענח מה הם אומרים.